Babylonian Talmud, Shabbat

כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא ההוא יומא דבעי למינח נפשיה קם מלאך המות קמיה ולא יכיל ליה דלא הוה פסק פומיה מגירסא אמר מאי אעביד ליה הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה אתא מלאך המות סליק ובחיש באילני נפק למיחזי הוה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה

Every Sabbath day he [David] would sit and study all day. On that day when he was to die, the Angel of Death stood before him and could not [prevail over] him, because his mouth did not cease from study. He said: What shall I do to him? He had a garden behind his house. The Angel of Death came, went up, and shook the trees. He went out to see. As he was going up the stairs, a step broke beneath him. He fell silent and died.

מתני׳ לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה ולא בתפילין ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים ואם יצא אינו חייב חטאת:

Mishnah: A man may not go out with a nailed sandal, nor with a single [sandal] when he has no wound on his foot, nor with tefillin [phylacteries], nor with an amulet when it is not from an expert, nor with a coat of mail, nor with a helmet, nor with greaves; and if he went out, he is not liable to a sin-offering.

ת"ר איזהו קמיע מומחה כל שריפא ושנה ושלש אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין אחד חולה שיש בו סכנה ואחד חולה שאין בו סכנה

The Sages taught: Which is a proven amulet? Any that has healed, and a second time, and a third; whether an amulet of writing or an amulet of roots, whether for a sick person who is in danger or a sick person who is not in danger;

לא שנכפה אלא שלא יכפה

not [only if] he has had a fit, but [even] so that he will not have a fit.

וקושר ומתיר אפילו ברה"ר ובלבד שלא יקשרנו

And one may tie [it] and untie [it] even in the public domain, provided that one does not tie it

בשיר ובטבעת ויצא בו ברשות הרבים משום מראית העין

to a bracelet or a ring and go out with it into the public domain, because of appearances.

והתניא איזהו קמיע מומחה כל שריפא ג' בני אדם כאחד

But surely it was taught: Which is a proven amulet? Any that has healed three people alike.

לא קשיא הא למחויי גברא הא למחויי קמיעא

It is not difficult: this one is for proving the man, that one is for proving the amulet.

אמר רב פפא פשיטא לי תלת קמיע לתלת גברי תלתא תלתא זימני איתמחי גברא ואתמחי קמיע תלתא קמיע לתלתא גברי חד חד זימנא גברא איתמחי קמיעא לא איתמחי חד קמיע לתלתא גברי קמיעא איתמחי גברא לא איתמחי

Rav Pappa said: It is obvious to me: three amulets for three men, three times each: the man is proven and the amulet is proven. Three amulets for three men, once each: the man is proven, the amulet is not proven. One amulet for three men: the amulet is proven, the man is not proven.

בעי רב פפא תלתא קמיע לחד גברא מאי קמיעא ודאי לא איתמחי גברא איתמחי או לא איתמחי מי אמרינן הא אסי ליה או דילמא מזלא דהאי גברא הוא דקא מקבל כתבא תיקו.

Rav Pappa asked: Three amulets for one man, what [is the ruling]? The amulet is certainly not proven; is the man proven or not proven? Do we say: Look, he has healed him? Or perhaps it is this man's mazal [fortune] that is receptive to writing? Let it stand.

גמ׳ מאי קשרים אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה קשורי פואה

Gemara: What are “knots”? Adda Mari said that Rav Nahman bar Barukh said that Rav Ashi bar Avin said that Rav Yehuda said: knots of madder.

אמר אביי אמרה לי אם תלתא מוקמי חמשה מסו שבעה אפילו לכשפים מעלי

Abaye said: Mother told me: three [knots] hold [the illness] in check, five heal, seven are effective even against witchcraft.

מתני׳ יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה דברי ר"מ וחכמים אוסרין אף בחול משום דרכי האמורי:

Mishnah: One may go out with a locust's egg, with a fox's tooth, and with a nail from a crucified man, for healing; [these are] the words of Rabbi Meir. And the Sages forbid [it] even on a weekday, because of the ways of the Amorites.

גמ׳ יוצאין בביצת החרגול דעבדי לשיחלא ובשן של שועל דעבדי לשינתא דחייא למאן דניים דמיתא למאן דלא ניים: ובמסמר מן הצלוב: דעבדי לזירפא:

Gemara: “One may go out with a locust's egg”: which they use for earache. “And with a fox's tooth”: which they use for sleep, [the tooth] of a live one for one who sleeps, of a dead one for one who does not sleep. “And with a nail from a crucified man”: which they use for swelling.

אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי

[This accords with] Abaye and Rava, who both said: Anything that is [done] for healing is not [forbidden] as the ways of the Amorites.

תני תנא בפרק אמוראי קמיה דר' חייא בר אבין א"ל כולהו אית בהו משום דרכי האמורי לבר מהני מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד אין בו משום דרכי האמורי

A tanna [reciter of traditions] recited the chapter of the Amorites before Rabbi Hiyya bar Avin. He said to him: All of them are [forbidden] as the ways of the Amorites except for these: One who has a bone in his throat brings [a bone] of the same kind, puts it on his crown, and says thus: “One, one, go down; swallow, swallow, go down; one, one.” This is not [forbidden] as the ways of the Amorites.

והמגיס בפני אפרוחים יש בו משום דרכי האמורי

And one who stirs in front of chicks: this is [forbidden] as the ways of the Amorites.

המרקדת והמונה שבעים ואחד אפרוחין בשביל שלא ימותו יש בו משום דרכי האמורי

A woman who dances and counts seventy-one chicks so that they will not die: this is [forbidden] as the ways of the Amorites.

המרקדת לכותח והמשתקת לעדשים והמצווחת לגריסין יש בו משום דרכי האמורי

A woman who dances for the kutah [a fermented dip], one who calls for silence for lentils, and one who shouts for split beans: this is [forbidden] as the ways of the Amorites.

המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל מהרה יש בו משום דרכי האמורי

A woman who urinates in front of her pot so that it will cook quickly: this is [forbidden] as the ways of the Amorites.

אבל נותנין קיסם של תות ושברי זכוכית בקדירה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרין בשברי זכוכית מפני הסכנה

But one may put a splinter of mulberry wood and pieces of broken glass into a pot so that it will cook quickly; and the Sages forbid broken glass because of the danger.

תנו רבנן נותנין בול של מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק ונותנין טיט וחרסית תחת הנר בשביל שתמתין ותדליק

The Sages taught: One may put a lump of salt into a lamp so that it will shine and burn; and one may put mud and clay under a lamp so that it will last and burn.

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב המותח חוט של תפירה בשבת חייב חטאת והלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב אסור לספר הימנו

Rav Zutra bar Toviyya said that Rav said: One who pulls taut a thread of stitching on Shabbat is liable to a sin-offering; and one who learns a single thing from a Magian is liable to death; and one who knows how to calculate the seasons and the constellations and does not calculate, it is forbidden to converse with him.

מגושתא רב ושמואל חד אמר חרשי וחד אמר גדופי תסתיים דרב דאמר גדופי דאמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב הלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה דאי ס"ד חרשי הכתיב (דברים יח, ט) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות תסתיים

Magushta [Magianism]: Rav and Shmuel: one said: sorcery; and one said: blasphemy. Conclude that it is Rav who said blasphemy, since Rav Zutra bar Toviyya said that Rav said: One who learns a single thing from a Magian is liable to death. For if it should enter your mind [that it is] sorcery, surely it is written: “You shall not learn to do” (Deuteronomy 18:9): but you may learn in order to understand and to instruct. Conclude [so].

מאי כשפים כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קא אזלי בארבא אמרה להו ההיא מטרוניתא אותבן בהדייכו ולא אותבוה אמרה איהי מילתא אסרתה לארבא אמרו אינהו מילתא שריוהא אמרה להו מאי איעביד לכו

What is [the concern of] witchcraft? As in that [case] where Rav Hisda and Rabba bar Rav Huna were travelling in a boat. A certain noblewoman said to them: Seat me with you. And they did not seat her. She [uttered] a word [and] bound the boat; they [uttered] a word [and] released it. She said to them: What can I do to you,

דלא מקנח לכו בחספא ולא קטיל לכו כינא אמנייכו ולא שליף לכו ירקא ואכיל לכו מכישא דאסיר גינאה:

since you do not wipe yourselves with a potsherd, nor kill lice on your clothes, nor pull out a vegetable and eat it from the bunch that the gardener has tied?

המסרט על בשרו: תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים: [הוספה מחסרונות הש"ס: בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אמו סטדא אמו מרים מגדלא שיער נשיא הואי כדאמרינן בפומדיתא סטת דא מבעלה:]

“One who scratches on his flesh”: It was taught: Rabbi Eliezer said to the Sages: But did not Ben Stada bring witchcraft out of Egypt in a scratching on his flesh? They said to him: He was a madman, and one does not bring proof from madmen. [Addition from Hesronot ha-Shas: Ben Stada? He is Ben Pandira! Rav Hisda said: The husband was Stada, the lover was Pandira. The husband was Pappos ben Yehuda! His mother was Stada. His mother was Miriam, a dresser of women's hair! As they say in Pumbedita: satat da, this one strayed from her husband.]

אמר רב פפא נקיטינן אריה אבי תרי לא נפיל הא קא חזינן דנפיל ההוא כדרמי בר אבא דאמר רמי בר אבא אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה שנאמר (תהלים מט, יג) אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו אמר רבי חנינא אסור לישן בבית יחידי וכל הישן בבית יחידי אחזתו לילית

Rav Pappa said: We have a tradition: a lion does not attack two [people]. But look, we see that it does attack! That is as Rami bar Abba [said], for Rami bar Abba said: A wild beast has no power over a person until he appears to it like an animal, as it is said: “Man in his honour does not abide; he is likened to the beasts; they are alike” (Psalms 49:13). Rabbi Hanina said: It is forbidden to sleep alone in a house, and whoever sleeps alone in a house, Lilith seizes him.